כל תכני עושים היסטוריה

בכל פעם שהטלפון שלכם עושה פוקוס אוטומטי, או כשאתם עורכים תמונה בפוטושופ או מדפיסים במדפסת דיגיטלית – אתם משתמשים בטכנולוגיה שישראלי בשם אפי ארזי המציא אותה, לפחות בראשיתה. החברה שלו, סאיטקס, נחשבה לאוניברסיטה של תעשיית ההטק הישראלית ולהוכחה שאפשר לבנות אימפריה גלובלית בהרצליה. אז למה איבדה את הבכורה ונעלמה מהמפה? יעל דרומי מארחת את היועץ האסטרטגי צביקה רול לשיחה על אפי ארזי, גאון ישראלי שהתקבל ל-MIT בלי שום תואר, ועל החברה שהקים, סאיטקס, שחוללה מהפכה של ממש בענף הדפוס העולמי. יחד הם חוזרים לימי הזוהר שלה, מנתחים את ההחלטות האסטרטגיות שהפכו אותה למובילה עולמית, ובודקים איפה עברו קווי השבר שהובילו לסוף המר. זהו פרק על חדשנות פורצת דרך, ניהול בתנאי אי-ודאות, ושיעור שכל יזם ומנהל חייב ללמוד ממנו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר הפלטפורמות. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

איך מגיעים לפסגת ההצלחה העסקית ושומרים על האנושיות? רון גזית, שייצג עסקאות במיליארדים והקים את קשת 12, מספר על הרגע שבו גילה פער בין התדמית האגרסיבית למי שהוא באמת. מסע לעולם שבו בודהיזם פוגש חדרי ישיבות, שבו אפשר לנצח בלי לרמוס, ושבו דרך האמצע מובילה לרווחיות גבוהה יותר - לא פחות.

תמר לין, VP Product ב-Aidoc, ועידן בסוק, Chief R&D Officer בחברה, בשיחה על אחד ממוצרי ה-AI הבולטים כיום בעולם הרפואה: פיענוח סריקות הדמיה בבתי חולים. השניים מספרים איך Aidoc מסייעת לרדיולוגים לזהות ממצאים דחופים בסריקות CT ורנטגן, לתעדף מטופלים בחדרי מיון עמוסים, ולשמש רשת ביטחון מפני פספוסים של ממצאים קטנים או אקראיים. איך עוברים מאלגוריתמים שמזהים בעיה רפואית אחת למודלי Foundation רפואיים שמסוגלים להרחיב את המענה לעשרות ומאות מצבים? למה בתי חולים כבר לא מחפשים עוד אפליקציה נקודתית אלא פלטפורמה שמשתלבת ב־workflow? על ההבדלים בין השוק הישראלי לאמריקאי ואיך מאזנים בין ערך קליני, בטיחות מטופלים ו־ROI? פרק על AI רפואי, רגולציה, אחריות, והעתיד שבו הרופא והמכונה עובדים יחד כדי לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר.

בפרק זה אנחנו צוללים אל תוך עולמה המרתק של המילה היפנית המוכרת ביותר בעולם - "קוואיי". מה שנראה במבט ראשון פשוט חמוד, מסתיר תחתיו מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שלמה שהתפתחה מנערות צעירות שמרדו במוסכמות. יחד עם האנתרופולוגית וחוקרת התרבות היפנית לירון אפריאט, אנחנו מפרקים את הסודות מאחורי הלו קיטי ופיקאצ'ו ומגלים איך מושג אחד קטן מסייע ליפנים לבטא את עצמם בעולם נוקשה ומסורתי, ומה ההבדל העמוק בינו לבין התרבות הישראלית.

איך נראו חייהם של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך? בפרק הזה נארח את פרופ' גיא מירון בשיחה על חיי יומיום והסתגלות בצל המדיניות האנטי-יהודית המקצינה. הדיון חושף את הפערים שבין החיים בכפרים לעומת הערים הגדולות, את תגובותיהם השונות של זרמים ביהדות גרמניה, ואת הניסיון האנושי להיאחז בשגרה, לעצב מרחב תרבותי עצמאי ולהמשיך להתקיים בתוך מציאות של אי־ודאות מתמשכת.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על את האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדום נתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה? מהיכן הגיעו אנשי אותה עדה שחיו במקום? האם ניתן לזהות את "עדת היחד" עם האיסיים? ובכל מקרה מה היו תפיסות עולמם? אמונותיהם? אורח חייהם? בהמשך נדבר על סרך היחד - מהו ומה משמעותו? מהם תקנות העדה? מדוע אנשי העדה הקפידו כל כך על ענייני טהרה? מה ההירארכיה שהייתה נהוגה בעדה? איך התקבלו לעדה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק" ומה הקשר שלו לסרך היחד? מדוע הם ראו עצמם כ"בני אור" לעומת שאר האנושות (והיהודים...) שהם "בני החושך"? מיהו "שר החושך" בליעל ומיהו "שר האור" מי היה "מורה הצדק" ומה היה תפקידו בקהילת קומראן? מה היו התפיסות השונות של הכיתות של ימי בית שני בנוגע לקדושה, לטומאה וכפועל יוצא - לטהרה? מדוע אנשי כת קומראן היו בטוחים שהם חיים בתקופה של גאולה? ואולי הכי חשוב- מה היו תפיסות עדת קומראן לגבי אחרית הימים, לאור הפירוש האמיתי לתורה שאותה, לדעתם, יודע באופן בלעדי אותו "מורה הצדק" המסתורי? האזנה וטהרה נעימות! יותם

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע. האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

שרה קופ גדלה בבני ברק, ילדה מצטיינת ממשפחה חסידית מיוחסת עם דם רבני בוורידים. מבחוץ הכל היה מושלם. מבפנים היו שאלות שאסור לשאול. בפרק הזה היא מספרת על נישואים בגיל שבע עשרה לבחור שהצחיק אותה ועל הרגע שהבינה שזה לא מספיק. על איך הפכה לאחת מהמומחיות הראשונות בסייבר מהמגזר החרדי, עוד בלבוש חרדי. סיפרה על הקרב האסטרטגי שניהלה מול דיינים ורבנים כדי לא לאבד את הילדים שלה, שניהלה אותו כאירוע סייבר, קר, מחושב, ובלי אגו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

איך נראית גבריות בעידן החדש? מזהות, דרך אהבות ועד לחימה, הפעם נארח את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה עמוקה ונוקבת על מה זה באמת אומר להיות גבר בחברה של ימינו. דרך התבוננות על ארבעת עמודי התווך של הגבריות, עוגן, מספק, מגן ועצמאי, נבין כיצד הציפיות החברתיות משפיעות על תפיסת בגבריות. נדון בפער האמפתיה המקשה על גברים להביע חולשה, בסיבות בגללן הם נוטים להתנתק מרגשותיהם, ובאתגרים הייחודיים שניצבים בפני מילואימניקים שחוזרים משדה הקרב היישר אל חיי המשפחה. קישור להזמנת הספר: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScN0RnkAJugcvNHGZJDGi-tTPEslcGLUZKDYFERZrMQBQE1-A/viewform?pli=1

בהתחלה, היקום היה קטן, ואז הוא התפוצץ. אבל מה קרה קודם? אנחנו לא יודעים. אבל יש לנו כמה רעיונות מעניינים בקשר לזה. הצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה: https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

האם אי פעם הרגשתם שאתם חייבים לעשות משהו רק כי "זה מה שצריך"? ביפן קוראים לזה גירי. בפרק הזה יחד עם פרופסור ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן באונ' העברית, נבין איך "קריאת האווירה" והרצון לשמור על הרמוניה פוגשים את המתח הנצחי שבין החובה לבין הרגש האישי (ה"נינג'ו"). נדבר על הקודים החברתיים בחיי היומיום, מהיחסים עם החמות ועד להתנהלות במשרד, ונגלה איך סמוראים מהעבר עדיין משפיעים על האופן שבו יפנים מעניקים שוקולד או מתנות לעמיתים לעבודה.

70 שנה. מוצר אחד. 50% מהשוק. בלי בורסה, בלי משקיעים, בלי תקציב שיווק שמדבר. שוקולד השחר הוא אחת האנומליות הגדולות בעולם העסקי הישראלי, חברה שלא עושה שכל על הנייר, ובפועל מכניעה פעם אחר פעם ענקיות עולמיות. בפרק הזה שלמה אברמוביץ, מחבר הספר "הסוד המתוק", מספר לראשונה את הסיפור המלא של המשפחה שעומדת מאחורי השחר העולה: איך פליטים מרומניה שנחקו, פוטרו, והורד להם כרטיס האוכל, הפכו את הכאב לדלק, פיצחו סוד אחרי סוד, ובנו מפעל שאף מעבדה בעולם לא הצליחה לפצח את הנוסחה שלו. הסיפור מאחורי מייסד, אוטודידקט גאון שניהל עסקים בישיבה על ארגזי תנובה, סירב לכל הצעת רכישה וניצח את שופרסל, תוך שהוא לובש מכנסיים קצרים. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

כיצד הופכים את זיכרון השואה לשיח רלוונטי עבור בני נוער, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר? בפרק זה נשוחח עם עדי נוביק ורון ולדניגר מצוות החינוך של מכון "מורשת", על האתגרים והאפשרויות בהוראת השואה. נדון בשאלות כגון מדוע חשוב ללמוד גם על החברה הגרמנית בתקופת הנאציזם ולא רק על מחנות ההשמדה, כיצד מתמודדים עם שחיקת הרגש וסף הגירוי הגבוה של בני הנוער כיום, ומה תפקידם של מחנכים ומחנכות ביצירת משמעות, תקווה ועמוד שדרה מוסרי מתוך דילמות היסטוריות.

על פניו, ברוך שפינוזה הוא היהודי שכולנו היינו צריכים להתגאות בו, כפי שאנחנו מתגאים באיינשטיין, פרויד ויהודים מפורסמים אחרים: שפינוזה היה גאון בכל קנה מידה שהשפיע עמוקות על הפילוסופיה המודרנית, ומשתנו היא זו שעיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל. אבל במקום להתגאות בו, רוב הישראלים לא יודעים עליו דבר - למעט שהיה כופר ומוקצה. אז מי היה ברוך שפינוזה, כיצד שינה את העולם - ולמה אנחנו לא אוהבים להשוויץ בו? האזנה נעימה, רן

ברפואה של היום אנחנו עדיין פוגשים מחלות מאוחר מדי: כשכבר אי אפשר להתעלם מהתסמינים. בפרק הזה אנחנו עוצרים רגע לפני, ושואלים איך נראית רפואה שמזהה סיכון עוד לפני שהוא הופך למחלה. סיון ורדי ופרופ' בליצר מארחים את גיא לייטרסדורף, מנכ״ל Longevity AI, לשיחה על המעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת, יוזמת ואישית. גיא משתף במסע האישי שהתחיל בהתנדבות במד״א ובאירוע שטלטל את תפיסת מערכת הבריאות אצלו, והמשיך להקמת חברה שמנתחת נתוני בריאות, הרגלי חיים וביומרקרים כדי לזהות סיכונים מוקדם – ולהוסיף לא רק שנים לחיים, אלא חיים לשנים. פרק על רפואה פרואקטיבית, על גבולות הטכנולוגיה, ועל השאלה עד כמה אנחנו באמת מוכנים לדעת מה צפוי לנו מראש.

בפרק הבכורה של אימפריות כחול לבן, יעל דרומי מארחת את דניאל ברינבאום, מנכ״ל סודה סטרים לשעבר, לשיחה על אחד מסיפורי הצמיחה המרתקים שיצאו מישראל אל העולם. יחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של החברה שהפכה ממותג עם רעיון חכם לאימפריה גלובלית, ומדברים על אסטרטגיה, מיתוג, ניהול, חדשנות, וגם על ההחלטות, הסיכונים והטעויות שבדרך. זהו פרק על חזון, מנהיגות, ושיעורים אמיתיים מעולם העסקים הישראלי והבינלאומי. חפשו אותנו באינסטגרם ״עושים היסטוריה״

מרד גטו ורשה מוכר כאחד מרגעי השיא של ההתנגדות היהודית בשואה, אך לצד סיפור הלחימה המוכר התקיימה מציאות מורכבת ורבת שכבות. בפרק זה, פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על ימי המרד: מן המהנדסים שבנו תשתיות ובונקרים תת־קרקעיים, דרך המוני הציבור היהודי שלקחו חלק במרד בהסתתרות ובלחימה, ועד חברי המחתרות הלוחמות: הארגון היהודי הלוחם והארגון הצבאי היהודי, שחיו כולם ופעלו בתוך מרחב קורס ומתכלה. נדון במתחים שבין המחתרות, בשאלות של מידע, זיכרון וייצוג, בתחושות הייאוש ובפערים שבין צעירים למנהיגות ותיקה לנוכח קריסת הסדר החברתי והפיזי של הגטו.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

למה קיימת מדינה בשם צפון מקדוניה, למרות שאין מדינה בשם דרום מקדוניה, או מקדוניה בכלל? זה סיפור ארוך ומשונה שכולל את אלכסנדר הגדול, מדינת מזרח מזרח, ואת המדינה שאסור לומר את שמה.

אמרה שמקורה בחיל האוויר הבריטי גורסת כי - "אתה לא חייב להיות משוגע כדי להיות טייס - אבל אם אתה משוגע, זה עוזר." הבלבול, הלחץ והטעויות הרבות שאיפיינו את פיקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים אילצו את אנשיה של טייסת 109, "טייסת העמק" המיתולוגית, למצוא פתרונות לא-שגרתיים כדי לשרוד. בפרק זה נשמע על היוזמות המשוגעות הללו: פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים מאולתרים שהגו הטייסים ומהנדסיה של רפאל תוך כדי הלחימה. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - כפי שלא הכרתם. האזנה נעימה, רן